החלטה בתיק ע"א 9053/02

השופט ס' ג'ובראן:

1.        בפנינו ערעור על פסק-דין של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ע' סלומון צ'רניאק) בתיק ת"א 1295/88 מיום 2.9.02, אשר קבע כי המערערת לא עמדה בנטל להוכיח את מצגי השווא, שלטענתה הוצגו לה על-ידי המשיב, ומשכך דחה את התביעה שהגישה כנגדו, בסך של 682,111 ש"ח.

העובדות הצריכות לעניין

2.        המערערת הייתה בתקופה הרלוואנטית אחת משתי בעלות מניות בחברת אולטראדנט בע"מ (להלן: אולטראדנט), חברה אשר החזיקה וניהלה מרפאת שיניים ברחוב הרצל 37 בחיפה.

           בחודש אפריל 1984 החליטו המערערת ובעלת המניות השנייה באולטראדנט, ד"ר כספי, לנתק את הקשר העסקי ביניהן.

           רואה-החשבון של המערערת, מר קופרשטוך (להלן: קופרשטוך), אשר יעץ לה במשא ומתן שניהלה עם רופאים אחרים, הציע לה, בחודש יוני 1984, כי ד"ר  קוסקס (להלן: ד"ר קוסקס או המשיב) וקבוצתו ימלאו את מקומה של השותפה. קופרשטוך התנה זאת בכך, שגם הוא וגם עורך-דין נרקיס (להלן: נרקיס) יהיו בעלי מניות בחברה.

3.        לטענת המערערת, קופרשטוך ונרקיס הציגו בפניה את המשיב כמומחה בעל שם בינלאומי לבעיות פה ולסת וכבעל חברה המנהלת רשת של מרפאות שיניים בארץ, הנושאת את השם פרופ'שן (להלן: פרופ'שן), ואשר על הצוות שלה נמנים פרופסורים ומומחים בעלי שם מבית-החולים הדסה בירושלים. עוד טוענת המערערת, כי קופרשטוך ונרקיס טענו בפניה, כי מרכזה של פרופ'שן הוא בהרצליה ומערכת הנהלת החשבונות של החברה החדשה תעשה שם, וכן כי לפרופ'שן מרכז ממוחשב לניהול חשבונות וזאת על רקע ידיעתו האישית של קופרשטוך, כי למערערת בעיות וקשיים בניהול חשבונות בשל העומס העצום במרפאתה.

           המערערת, אשר הייתה מעוניינת להעלות את הרמה של הצוות הרפואי ולהרחיב את פעילות מרפאתה בשל תלונות מצד לקוחות על תורים מתמשכים, האמינה, לדבריה, למצג שהציגו לפניה קופרשטוך ונרקיס באשר לד"ר קוסקס ולחברת פרופ'שן. על רקע דברים אלה, לטענתה, נחתם בינה לבין ד"ר קוסקס, בחודש יוני 1984, זכרון דברים.

4.        ביום 25.6.84 נוסדה חברת ד"ר קוסקס, בשם "פרופ'שן רפואת שיניים מתקדמת בע"מ".

5.        ביום 15.7.84, לאחר חתימת זכרון הדברים, חתמו הצדדים על שני הסכמים, הסכם שותפות והסכם לניהול רפואי. לטענת המערערת, כמתואר בתצהיר עדותה הראשית, החתים אותה עורך-דין נרקיס על הסכמים אלה בחיפזון, ודאג שלא למסור לה עותק מההסכמים לאחר חתימתה, בנימוק שבאותה שעה לא היו בידיו החותמות של החברות שהיו צד להסכמים. לטעמה, שני ההסכמים נחתמו עקב מצג כוזב שהציג עורך-דין נרקיס כלפיה, ולפיו המסמכים משקפים במלואם ב"לשון משפטית" כדבריו, את המוסכם על-פי זכרון הדברים.

6.        או-אז, הגישה המערערת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה כנגד המשיב וכנגד קופרשטוך ונרקיס, בו הגבילה את עילת התביעה ל"מצגי שווא שעשו הנתבעים תוך כדי ניהול משא ומתן איתי ואגב חתימתם על שני חוזים אחרים איתי מיום 15.7.84". ד"ר קוסקס הגיש בקשה לעיכוב הליכים בטענה, כי קיים הליך בוררות בינו לבין המערערת. בהחלטה מיום 15.12.88 נקבע, כי התביעה בבית-המשפט המחוזי הינה בעילה שונה, כנגד אנשים שונים, ואשר עניינה מצגי שווא שעשו ד"ר קוסקס, קופרשטוך ונרקיס תוך כדי ניהול המשא-ומתן עם המערערת ואגב חתימתם על שני חוזים אחרים איתה מיום 15.7.84 בלבד. בשלב מאוחר יותר, נמחקו קופרשטוך ונרקיס מכתב התביעה, כך שנותרה התביעה כנגד ד"ר קוסקס, הוא המשיב.

בית-המשפט המחוזי

7.        בית-המשפט המחוזי הדגיש וציין, כי לא מצא, שמצגי השווא במשא ומתן מיוחסים דווקא לד"ר קוסקס, וכי ד"ר קוסקס אינו מהווה את מרכז הכובד בעניין זה. בית-המשפט התרשם, כי מצגי השווא במשא ומתן מיוחסים בעיקר ומפורשות לקופרשטוך ונרקיס.

           בית-המשפט המחוזי העדיף את גרסת ד"ר קוסקס על-פני גרסת המערערת, שכן מצא סתירות בגרסתה. כך קבע בית-המשפט, כי בניגוד גמור לנטען בכתב התביעה, בתצהירים ואף בחקירה הנגדית, בהם צוין במפורש, כי המשא ומתן נוהל עם קופרשטוך, נרקיס וד"ר קוסקס, לעומת זאת, העידה המערערת בבית-המשפט המחוזי, כי המעורבים במשא-ומתן היו היא וד"ר קוסקס בלבד.                  

8.       עוד הוסיף וקבע בית-המשפט, כי טענת המערערת, לפיה ביררה אודות כישורי ד"ר קוסקס, עומדת בסתירה גמורה לטענתה, לפיה בגלל מעשיהם של קופרשטוך ונרקיס נמנעה היא מכל וכל לבדוק או לברר אודות ד"ר קוסקס, שכן סמכה עליהם, כפי שעולה מכתב התביעה ומתצהיר עדותה הראשית.

9.       בסופו של יום, קבע בית-המשפט המחוזי, כי מאחר והנטל להוכיח את מצגי השווא שנעשו למערערת, לטענתה, על-ידי ד"ר קוסקס, מונח על כתפיה והיא לא עמדה בו, יש לדחות את התביעה וממילא התייתר הצורך לדון בשאלת הנזק. 

10.     כמו-כן, הוסיף וקבע בית-המשפט, כי ד"ר קוסקס לא כפר בגובה הנזק וכי הוכח קשר סיבתי, וכן שבנסיבות תיק זה, בין אם מדובר בפיצויי הסתמכות ובין בפיצויי קיום, היה מקום להעניק את הסעד או חלקו, לו היה מוכח מצג השווא כראוי. 

טענות הצדדים

11.     עיקר טענת המערערת הוא, כי ד"ר קוסקס הציג עצמו כרופא שיניים ומומחה בבעיות פה ולסת, בעל ניסיון וידע רב, ואילולא היה מציג עצמו כך, לא הייתה המערערת יוצרת קשר של שותפות עמו. כמו-כן, טוענת המערערת, כי הן בזכרון הדברים והן בהסכם לניהול רפואי שנחתמו על-ידי הצדדים צוין, כי בבעלותו של ד"ר קוסקס רשת מרפאות שיניים ברחבי הארץ, דבר שהתגלה לטענתה, בדיעבד, כמצג שווא.